×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא נדרים מ״ט.גמרא
;?!
אָ
פרק ו – הנודר מן המבושל
מתני׳מַתְנִיתִין: הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל מוּתָּר בְּצָלִי וּבְשָׁלוּק אָמַר קוּנָּם תַּבְשִׁיל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה רַךְ וּמוּתָּר בְּעָבֶה וּמוּתָּר בְּבֵיצָה טוֹרְמוֹטָא וּבַדַּלַּעַת הָרְמוּצָה הַנּוֹדֵר מִמַּעֲשֵׂה קְדֵרָה אֵין אָסוּר אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂה רְתַחְתָּה אָמַר קוּנָּם הַיּוֹרֵד לִקְדֵרָה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בְּכׇל הַמִּתְבַּשְּׁלִין בִּקְדֵרָה.: גמ׳גְּמָרָא: תַּנְיָא ר׳רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹסֵר ואע״פוְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לְדָבָר זֵכֶר לַדָּבָר שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {דברי הימים ב ל״ה:י״ג} וַיְבַשְּׁלוּ (אֶת) הַפֶּסַח בָּאֵשׁ כַּמִּשְׁפָּט.א לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה סָבַר הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן תּוֹרָה וְתַנָּא דִילַן סָבַר בִּנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא בִּנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ בְּאַתְרָא דְּתַנָּא דִילַן לְצָלִי קָרוּ לֵיהּ צָלִי וְלִמְבוּשָּׁל קָרוּ לֵיהּ מְבוּשָּׁל בְּאַתְרָא דר׳דְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אֲפִילּוּ צָלִי קָרוּ מְבוּשָּׁל. וְהָא קְרָא נָסֵיב לַהּ אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא.:ג קוּנָּם תַּבְשִׁיל כּוּ׳.: וְהָא מִתַּבְשִׁיל נְדַר. אָמַר אַבָּיֵי הַאי תַּנָּא כֹּל מִידֵּי דְּמִתְאֲכֵל בֵּיהּ רִיפְתָּא תַּבְשִׁיל קָרוּ לֵיהּ וְהָתַנְיָא הַנּוֹדֵר מִן הַתַּבְשִׁיל אָסוּר בְּכׇל מִינֵי תַּבְשִׁיל וְאָסוּר בְּצָלִי וּבְשָׁלוּק וּבִמְבוּשָּׁל וְאָסוּר בְּהִיטְרִיּוֹת רַכּוֹת שֶׁהַחוֹלִין אוֹכְלִין בָּהֶן פִּיתָּן. אִינִי וְהָא רַבִּי יִרְמְיָה חֲלַשׁ עַל לְגַבֵּיהּ הָהוּא אָסְיָא לאסיוה חֲזָא קַרָא דְּמַחֵת בְּבֵיתֵיהּ שַׁבְקֵיהּ וּנְפַק אֲמַר מַלְאַךְ מוֹתָא אִית לֵיהּ לְדֵין בְּבֵיתֵיהּ וַאֲנָא אֵיעוּל לְאַסָּאָה יָתֵיהּ. לָא קַשְׁיָא הָא בְּרַכִּיכֵי הָא בְּאַשּׁוּנֵי רָבָא בַּר עוּלָּא אָמַר הָא בְּקַרָא גּוּפֵיהּ וְהָא בְּגַוֵּויהּ דִּקְרָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה לוּלִיבָּא דְקַרָא בְּסִילְקָא לוּלִיבָּא דְכִיתָּנָא בְּכוּתָּחָא וְדָבָר זֶה אָסוּר לְאוֹמְרוֹ בִּפְנֵי עַם הָאָרֶץ. רָבָא אָמַר מַאן חוֹלִין רַבָּנַן רָבָא לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר רָבָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
פרק ו
הנודר מן המבושל — מותר בצלי ובשלוק שאינם בכלל ״מבושל״. ואם אמר ״קונם תבשיל שאיני טועם״ — אסור במעשה קדרה (תבשיל) רך (דליל), ומותר בתבשיל עבה (סמיך), שבשימוש הלשון של בני אדם אינו נכלל בגדר תבשיל. וכן מותר בביצה טורמוטא ובדלעת הרמוצה, שאף הן אינן נקראות בפי האנשים תבשילים. הנודר ממעשה קדרה — אין אסור אלא ממעשה רתחתה (תבשיל שעיקר עשייתו מרתיחת הקדירה), אבל אם אמר ״קונם היורד (הנכנס) לקדרה שאיני טועם״ — אסור בכל הדברים המתבשלין בקדרה. ב גמרא תניא [שנויה ברייתא]: ר׳ יאשיה אומר שהנודר מן המבושל אוסר בכך את עצמו גם בצלי, ואף על פי שאין בכתוב ראיה לדבר — מכל מקום יש בו זכר (רמז) לדבר, שנאמר: ״ויבשלו (את) הפסח באש כמשפט״ (דברי הימים ב לה, יג), וכיון שפסח אינו נאכל אלא צלי, משמע שגם צלייה קרויה בישול. ושואלים: לימא בהא קמיפלגי [האם לומר שבעקרון זה הם חולקים]; שר׳ יאשיה סבר: בנדרים הלך אחר לשון תורה, ובלשון תורה צלי הוא בכלל מבושל, ותנא דילן [והתנא שלנו] סבר: בנדרים הלך אחר לשון בני אדם? ודוחים: לא, אפשר לומר כי דכולי עלמא [שלדעת הכל] בנדרים הלך אחר לשון בני אדם, אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה [חכם זה אמר את דבריו כלשון של מקומו וחכם זה כבמקומו]; באתרא דתנא דילן [במקומו של התנא שלנו] לצלי קרו ליה [קוראים אותו] צלי, ולמבושל קרו ליה [קוראים אותו] מבושל. באתרא [במקומו] של ר׳ יאשיה אפילו לצלי קרו [קוראים] מבושל. ומקשים: והא קרא נסיב לה [והרי מקרא הוא מביא] ועליו הוא סומך ואם כן אין לדעתו לחלק בין מקום למקום! ומשיבים: דבריו אלה הם אסמכתא בעלמא [כסמך ורמז בלבד] וכך נראה מלשונו, שהרי הוא אומר שיש בכך רק זכר לדבר. ג שנינו במשנה: האומר ״קונם תבשיל שאיני טועם״ — מותר במעשה קדירה עבה. ושואלים: מדוע מותר? והא [והרי] מתבשיל נדר וזה כולל הכל! אמר אביי: האי תנא [תנא זה] סבור שכל מידי [דבר] דמתאכל ביה ריפתא [שנאכל בו, עימו, לחם]תבשיל קרו ליה [קוראים אותו], ומעשה קדירה עבה נאכל בלי לחם. והתניא אכן כן שנינו בברייתא]: הנודר מן התבשיל — אסור בכל מיני תבשיל, ואסור בצלי ובשלוק ובמבושל, ואסור בהיטריות (דלעות) רכות שהחולין אוכלין בהן פיתן. משמע מכאן שדבר הנאכל עם לחם נקרא תבשיל. ושואלים: איני [וכי כך הוא]?! והא [והרי] ר׳ ירמיה חלש [חלה], על לגביה ההוא אסיא לאסיוה [נכנס אליו רופא אחד לרפאותו], חזא קרא דמחת בביתיה [ראה דלעת שמונחת בביתו], שבקיה ונפק [הניחו ויצא]. אמר: מלאך מותא אית ליה לדין בביתיה ואנא איעול לאסאה יתיה [מלאך המוות (הדלעת) נמצא לו לזה בביתו ואני אכנס לרפא אותו]?! הרי שדלעת מזיקה לחולה! ודוחים: לא קשיא [אין זה קשה]; הא [זה] שהם טובים לחולי — ברכיכי דלועים רכים], הא [זה] שהם רעים לגוף — באשוני [בקשים]. רבא בר עולא אמר: יש לומר, הא [זה] שהיא קשה לגוף — בקרא גופיה [בדלעת עצמה], והא [וזה] שהיא טובה לחולי — בגוויה דקרא [בתוכה של הדלעת]. שאמר רב יהודה: לוליבא דקרא [תוכו של הדלעת] יפה לאכול אותו בסילקא [עם תרד], לוליבא דכיתנא בכותחא [תוכם של זרעוני הפשתן טוב לאכול אותו בכותח]. ודבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ, כדי שלא יעקרו את הפשתן לצורכי אכילה.
רבא אמר: מאן [מי] הם החולין המוזכרים כאן שמועילה להם הדלעת — רבנן [חכמים], שמפני שהם עוסקים בתורה ועמלים בה הם נחלשים, אבל הם אינם חולים ממש, ולכן יכולים לאכול דלעת זו, אבל לחולים ממש הדבר מזיק. ומעירים, כי רבא לטעמיה [לטעמו, לשיטתו] שאמר רבא:
מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144